פסק-דין בתיק ע"פ 4618/12

השופט א' שהם:

רקע כללי

1.        לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע בת"פ 27509-07-10 (כב' השופט י' שפסר), מיום 6.5.2012, במסגרתו הוטלו על המערער העונשים הבאים:

א.        מאסר למשך 20 חודשים, שמתוכם 10 חודשים לריצוי בפועל בניכוי 23 ימי מעצר, והיתרה תהא על-תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו של המערער מהכלא, לבל יעבור עבירת אלימות המוגדרת כפשע.

ב.        2 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ממועד שחרורו של המערער מהכלא, לבל יעבור עבירה של איומים, או החזקת סכין או שיבוש הליכי משפט.

ג.        פיצוי שהוגדר כ"סמלי" למתלונן, בסכום של 5,000 ש"ח.  

2.        המערער שהיה קטין במועד ביצוע העבירות ובמועד מתן גזר הדין בעניינו, הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות אלה:

א.        גרימת חבלה חמורה, לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

ב.        תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 ביחד עם סעיף 382 (א) לחוק העונשין.

ג.        איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ד.        החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין.

ה.        שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

           הערעור נסב על רכיב המאסר בפועל, אשר הושת על המערער.

כתב האישום שהוגש נגד המערער

3.        בכתב האישום שהוגש נגד המערער (קטין יליד 2.8.1994) ונאשם נוסף (בגיר יליד 10.5.1992, להלן: הנאשם 2), יוחסה למערער, בין היתר, עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329 (א)(1) לחוק העונשין.

           כנטען בכתב האישום, ביום 11.7.2010 בין השעות 02:00-21:00 התקיימה מסיבת יום הולדת במועדון כלשהו באשדוד, בה השתתפו, בין שאר החוגגים, שני קטינים (להלן: המתלונן 1 והמתלונן 2).

           במהלך המסיבה דחף המתלונן 1 נערים לעברה של מ.נ., קטינה ילידת 1995, וכתוצאה מכך היא ספגה מכה בגבה. מ.נ. קיללה את המתלונן 1 ויצאה מהמועדון, תוך שהיא מודיעה לחברותיה כי תזעיק את בן דודה, הוא המערער, כדי "שיבוא ויהרוג את המתלונן 1". בהמשך, בסמוך לשעה 02:00 התקשרה מ.נ. אל המערער ואמרה לו כי המתלונן 1 דוחף אותה וביקשה ממנו להגיע למקום.

           זמן קצר לאחר מכן, יצאו המערער והנאשם 2 ברכבו של האחרון והמתינו מחוץ למועדון ליציאתו של המתלונן 1. בתום המסיבה, לקראת השעה 02:30, יצא המתלונן 1 מהמועדון והבחין במערער וחברו. בשלב זה, אחז המערער בידו של המתלונן 1 ודרש ממנו להתלוות אליו, ובד בבד אמר לחבריו של המתלונן כי לא יבואו אחריהם. תוך כדי הליכה עם המערער, שאל הלה את המתלונן 1 מדוע דחף נערים לעברה של מ.נ., והמתלונן 1 השיב כי הדבר נעשה בבדיחות הדעת. בשלב זה, שלף המערער סכין ואמר למתלונן 1 "אני יכול לדקור אותך ואני יודע אני אכנס לכלא אבל לא אכפת לי", ובהמשך דחף את המתלונן 1 וסטר לו על לחיו הימנית.

           חבריו של המתלונן 1, וביניהם המתלונן 2, שעמדו בקרבת מקום והבחינו בנעשה, הגיעו למקום בריצה במטרה להפריד בין הניצים. בעקבות כך התפתחה קטטה, כאשר במהלכה ניסה המתלונן 2 לחלץ את המתלונן 1 מידי המערער וחברו. בשלב זה, תקף הנאשם 2 את המתלונן 2 בכך שחבט באגרופו בפניו של המתלונן, כאשר המערער דוקר את המתלונן 2 באמצעות הסכין שהיתה בידו, בבטנו העליונה ובידו "בכוונה לגרום לו חבלה חמורה או נכות או מום", לשון כתב האישום.